דרור נ' טסט בשרון בע"מ ואח'

פסק - דין

ביום 23.11.09 התובע הביא רכב לבדיקה בטרם רכישתו למכון הנתבעת והמבחן בוצע על ידי הנתבע. לטענת התובע בסיום ההליך הוא הוזמן, ביחד עם המוכר, לשיחה לפיה הנתבע נתן את דעתו על מצב הרכב. לפי דברי התובע, הוסבר לו כי באופן כללי מצב הרכב סביר ותקין ואין בעיות מיוחדות הדורשות תשומת לב. לטענת התובע, על סמך שיחה זו, החליט לרכוש את הרכב.

על-פי האמור בסעיף 14 לכתב התביעה: כבר בימים הראשונים שלאחר רכישת הרכב החלו תקלות להתגלות בהתנעות הרכב בבוקר היציאה לעבודה, החלו להופיע אי סדרים בפעולות המנוע, נקישות ורעשים חזקים כאשר המנוע קר ובהתנעות לאחר הפסקה ממושכת.

על-פי כתב התביעה התובע פנה למכון "דינומטר" ושם התברר לו כי מעל לכל ספק המנוע אינו תקין ונדרש לשיפוץ כללי. זאת בניגוד למידע שנמסר לו על ידי הנתבעים.

כמו כן, התובע מסתמך על פנייתו למוסך ראשי של "סובארו" ובנספח 3 מפורטת הצעת מחיר לביצוע עבודות ברכב. על-פי הערכה זו עליו לשלם 10,300 ₪ עבור עבודות "(7,000 מנוע משומש מפירוק)".

יודגש כי אין לפני ביהמ"ש חוות-דעת של "סובארו" אלא התובע מסתמך על שיחה שהתנהלה בינו לבין עובד סובארו: "שאיבחן את המנוע כמנוע דפוק" (סעיף 20 לכתב התביעה).

על סמך ארועים אלו התובע עותר לסכומים הבאים:

1.תיקון הפגמים ברכב – 11,948 ₪.

2.הפסד ימי עבודה – 1,200 ₪.

3. עוגמת נפש, כאב וסבל – 7,000 ₪.

4.עלות הבדיקה אצל הנתבעת – 470 ₪.

5.עלות הבדיקה אצל מוסך "סובארו" – 331 ₪.

6.עלות הבדיקה במוכן דינומטר – 300 ₪.

סה"כ: 21,249 ₪.

הנתבעת קיבלה זימון לביהמ"ש והגישה כתב הגנה מפורט, אך לא התייצבה לדיון.

הנתבע מס' 2 לא זומן לדיון ולא השתתף בו.

בעדותו בבית המשפט התובע מסר כי הבוחן אמר לו כי הרכב במצב סביר "הוא לא אמר לי במפורש את הליקויים, הם ציינו רעש ואי אפשר להבין מזה שום דבר" (עמ' 2 שורות 5-6).

התובע הסביר כי קנה את הרכב אחרי הבדיקה ואח"כ הלך למוסך מורשה.

התובע דאג להגיש לביהמ"ש מספר ציטוטים מפסקי-דין שלטענתו יש ללמוד מהם כי אין לקבל את הנוהג שמצד אחד המכון מקבל כסף עבור בדיקה ומצד שני שולח את הנבדק למוסך מורשה לצורך בירור לגבי עלות התיקונים.

לדברי התובע, הוא לא תיקן את הרכב ולא יכול למוכרו במצבו הנוכחי.